מחלוקות בין שכנים הנה תופעה נפוצה. לעתים הסכסוכים גולשים לכדי אלימות שפוגעת בשלוות חייו, פרטיותו, חירותו או בגופו של אדם אחר שנגדו ננקטה האלימות.

הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות החיים, הפרטיות או החירות של אדם ואף לפגיעה בו פיזית הנה הטרדה מאיימת.

כהטרדה מאיימת ייחשבו מגוון רחב מאוד של התנהלויות – קללות, קרבה גופנית מאיימת, שליחת הודעות סמס/ווטסאפ/מייל, השמעת “שירים”, שיימינג שכונתי, תליית מודעות, חסימת גישה והכל כיד הדמיון הטובה בעיני  המטריד.

מה עושה אדם שאחר הטריד אותו באופן מאיים?  ראשית התנהלות מסוג הטרדה מאיימת זוכה “לטיפול” במגוון  רחב של חוקים – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו התשנ”ב – 1992. חוק הגנת הפרטיות התשמ”א – 1981. חוק איסור לשון הרע התשכ”ה – 1965. חוק העונשין התשל”ז – 1977. חוק למעינת אלימות במשפחה התשנ”א 1991. וכמבון חוק מניעת הטרדה מאיימת התשס”ב – 2001 (חוק למניעת הטרדה מאיימת).

בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת רשאי בית המשפט לתת צו למניעת הטרדה מאיימת. הצו יכלול איסורים והגבלות שיחולו על המטריד. במידה והמטריד יפר את הצו ניתן להגיש תלונה למשטרה על פרתו של הצו. הגשת התלונה תחייב את המשטרה לפעול כנגד המטריד.

מעבר לסעד בדמות צו למניעת הטרדה מאיימת ניתן לנקוט כנגד המטריד בהליכים משפטיים אזרחיים ופליליים בהתאם להוראות החוקים הנוספים שצוינו – הכל בהתאם לעובדות הספציפיות של המקרה. אם לדוגמה המטריד השפיל וביזה את המוטרד בפני אנשים אזי ניתן לנקוט נגדו בהליכים אזרחיים ופליליים בהתאם לחוק לשון הרע – כל זאת בנוסף לצו למניעת הטרדה מאיימת.

 

 

כל הכתוב ו/או המפורסם באתר זה הוא על דעת הכותבים בלבד. אין מדובר בעמדה רשמית ו/או מחייבת של רשות ו/או טריבונל שיפוטי מכל סוג שהוא. העושה שימוש מכל סוג שהוא בכתוב עושה זאת על אחריותו בלבד והכותבים אינם אחראים לתוצאות.