כל מי שחלוקת הרכוש אותה מציע חוק הירושה בהעדר צוואה אינה הולמת את תוכניותיו יכול לערוך צוואה על מנת לממש את רצונו. להלן מספר דוגמאות שימחישו את הפער התוצאתי בין העדר צוואה לקיומה:
- בני זוג בהליך גירושין – אשר טרם סיימו את ההליך (לפני גט) חשופים לתוצאה אבסורדית של הורשת 50% מרכושם, במקרה של פטירה, לבן זוגם המשפטי (כיון שהם עדיין נשואים משפטית) וזאת כאשר יש להם תוכניות שונות לחלוטין.
- מי שערך הסכם ממון – חלוקת הממון המפורטת בהסכם הממון תקפה משפטית במקרה של פרידת בני הזוג בעודם בחיים. עם מותו של בן זוגו חלים דיני הירושה. לפיכך במידה והצדדים מבקשים לעגן את כללי חלוקת הרכוש גם במקרה פטירה עליהם לבצע זאת במסגרת צוואה.
- הורשת זכויות בדירת מגורים לבן הזוג – במקרה של פטירה מתחלקת הבעלות בזכויות המנוח בבית המגורים בין בן הזוג הנותר לבין ילדיו. במקרה של מחלוקת עשויים היורשים הילדים לדרוש את פינוי בן הזוג נותר מדירת המגורים המשותפת. ניתן להימנע מתוצאה זו על ידי מתן הוראות מתאימות בצוואה.
- יורשים על פי דין שנמצאים בהליכי פשיטת רגל – כאשר חלק מהיורשים נמצאים בהליכי פש”ר הרי שהעדר צוואה חלקם בנכסי המנוח יעבור לקופת הכינוס ויחולק בין הנושים. הוראות בהצוואה אשר יעניקו את הזכות בנכסי המנוח ליורשים שאינם חדלי פירעון תסייע לשמר את ההון המשפחתי.
- זוגיות עם ידוע/ה בציבור – אנשים בכל הגילאים עשויים לנהל זוגיות אשר משפטית תחשב לידועים בציבור. הדין הישראלי מכיר בידועים בציבור כבני זוג לעניין ירושה כך שהעדר צוואה הידוע בציבור יירש נכסים בהיקף הזהה לזה של בן זוג הנשוי כדין. כאשר אין זו כוונת הצדדים כל אחד מהם יכול לערוך צוואה במסגרתה יוגדר רצונו למקרה פטירה.
הדוגמאות לעיל הן לצורך המחשה בלבד. ישנם שיקולים ומצבים רבים נוספים בהם כדאי לערוך צוואה חוקית שתהיה ברת תוקף במקרה הצורך.