חוק השליחות קובע הוראות בנוגע למתן ייפוי כוח. באמצעות ייפוי הכוח רשאי שלוח לבצע פעולות משפטיות, בשמו או במקומו של השולח, כלפי צד שלישי. כל פעולה משפטיות יכולה לשמש נושא לשליחות חוץ מפעולה שלפי מהותה או על פי דין יש לבצע באופן אישי – לדוגמא לא ניתן לחתום על צוואה על פי ייפוי כוח.
ייפוי הכוח יכול להתבצע באחד האופנים הבאים: (1) בכתב (2) בעל פה (3) בהודעה עליו מאת מייפה הכוח לצד שלישי (4) על ידי התנהגות השולח כלפי מיופה הכוח או צד ג.
ייפוי כוח בכתב הוא הגרסה השכיחה ביותר של ייפוי הכוח. כאשר ייפוי כוח של אדם לשלוחו ייעשה בדרך של עריכת מסמך בכתב בחתימת מייפה הכוח.
מבחינים בין ייפוי כוח כללי לייפוי כוח ספציפי. ייפוי כוח ספציפי מייפה את כוחו של השלוח למטרה ו/או פעולה מסוימת. ייפוי כוח כללי ניתן במטרה לאפשר לשלוח לבצע בשם השולח כל פעולה משפטית ברכושו.
האם ייפוי כוח חייב להיחתם בפני נוטריון? סעיף 20 לחוק הנוטריונים קובע כי ייפוי כוח כללי וייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין יהיו בני תוקף רק במידה ונוטריון אימת אל החתימות שעליהם. זאת הסיבה לכך שכאשר אדם יוצא לנסיעה ארוכה לחו”ל ומבקש לייפות את כוחו של מי מטעמו לטפל ברכושו נערך ייפוי כוח כללי עם אישור נוטריוני.
לחובת האישור הנוטריוני קיים חריג: כאשר ייפוי הכוח הכללי או ייפוי הכוח לביצוע עסקה במקרקעין ניתן לעורך דין אין צורך באישור נוטריוני – כך קובע סעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין.
סעיף 14 (א) לחוק השליחות קובע כי השליחות מסתיימת = ייפוי הכוח מתבטל כאשר מתקיים אחד מאלה: (1) ייפוי הכוח בוטל על ידי מייפה הכוח (2) מייפה הכוח נפטר (3) מייפה הכוח הפך ללא כשיר משפטית (4) מייפה הכוח פשט רגל (5) כאשר מדובר בתאגיד – עם פירוק התאגיד.
ישנם חריגים להוראת חוק זו. (א) כאשר מדובר בייפוי כוח המבטיח את זכותו של אדם אחר – יפוי כוח בלתי חוזר בעסקת מקרקעין לדוגמה (ב) ייפוי כוח מתמשך.