בית המשפט העליון בע”א 1886/97 נתן תשובה חיובית לשאלה. מקרה: מרדכי חתם על שיק, מסר אותו להמן מבלי למלא את שם הנפרע. המן רשם בשיק את השם אסתר ומסר לה את השיק כנגד סחורה שקיבל ממנה. אסתר הציגה את השיק לפירעון אך הוא חולל, כיון שמרדכי ביטל אותו. אסתר הגישה תביעה כנגד מרדכי אשר טען כי המן רימה אותו ולכן אינו חייב לפרוע את השיק. האם עומדת לאסתר הגנה מכוח המעמד אוחז כשורה? ניתוח: פקודת השטרות קובעת כי תנאי לאחיזה כשורה הוא ריחוק משפטי בין הבעלים של השיק לאוחז כשורה. על פי תנאי זה נפרע, לכאורה, לא יזכה למעמד אוחז כשורה. קובע בהמ”ש כי הריחוק או הקרבה אינם נקבעים על פי צורת השטר, אלא על פי מערכת היחסים שבין הצדדים. מרדכי ואסתר ייחשבו לצדדים רחוקים לשטר אם יחסיהם המשפטיים כצדדים לשטר אינם נובעים מקשר משפטי ישיר ביניהם אלא מקשר משפטי עם אחרים – במקרה זה המן (הרשע?). במקרה שלפנינו בין מרדכי לבין אתסר אין כל קשר משפטי. הקשר הוא בין מרדכי להמן וקשר נוסף בין המן לאסתר. לפיכך, משפטית, מרדכי ואסתר יכולים להיות צדדים רחוקים ואסתר יכול לזכות במעמד אוחז כשורה.
חשוב להדגיש כי תנאי לקבלת הסטטוס אוחז כשורה על ידי אסתר היא העובדה כי השטר נמסרה לה על ידי המן כאשר שמה כבר נקוב בו. במידה והמן היה מוסר לאסתר את המסמך נשוא הדיון ללא שמה הרי שלא היה מדובר כלל בשטר – אלא במסמך. מצב דברים זה היה שולל מאסתר את מעמדה כאוחז כשורה. ראה לעניין זה עא 2010/05 שחף נ. פלדמן שם נשלל מהאוחז בשטר המעמד של אוחז כשורה כיון שהוא בעצמו השלים את שמו כנפרע בשטר.