גבייה ואכיפה כללי

החוקים, התקנות ופסקי הדין שעוסקים בגבייה מאפשרים לגורם שחייבים לו כסף (הזוכה) להפעיל סנקציות כנגד הגורם שחייב את הכסף (החייב). דוגמאות לסנקציות הן: עיקולי בנקים וקופות גמל, עיקול משכורת, עיקול רכב ומכירתו, עיקול מקרקעין ומכירתם, הגבלות על שימוש בכרטיס אשראי, הגבלה על חידוש דרכון, הגבלה על חידוש רישיון נהיגה, צו איסור יציאה מהארץ.

מטרת הסנקציות לגרום לחייב לפנות לזוכה על מנת להסדיר/לפרוע את החוב כנגד הסרת הסנקציות. הביטוי אכיפת הגבייה משמעותו ביצוע פעולות אכיפה = סנקציות על מנת להביא לתוצאה של גביית החוב.

החוקים הראשיים שעוסקים בגבייה הם: (א) פקודת המסים [גבייה] (ב) חוק ההוצאה לפועל, התשכ”ז – 1967 והתקנות שהותקנו מכוחו.

פקודת המסים הוא הכלי המרכזי לגביית חובות על ידי רשויות המדינה כגון רשויות המס ורשויות מקומיות. המאפיין המרכזי של השימוש בכלי זה הוא שהרשות מפעילה את הסנקציות, במרבית המקרים, באופן עצמאי וללא פיקוח של רשות שיפוטית כלשהיא. נקיטת ההליכים היא פרי יוזמה עצמית של הרשות המבצעת ורמת התוצאות מותנית במידת הארגון ו/או המאמץ ו/או הנחישות ו/או היצירתיות של האמונים על האכיפה.

חוק ההוצל”פ הוא כלי בו רשאים לעשות שימוש עסקים, פרטיים ורשויות. חוק ההוצל”פ מעניק מגוון רחב הרבה יותר של סנקציות מאשר פקודת המסים. ביצוע הפעולות לפי חוק ההוצל”פ נעשה תחת פיקוח קפדני של לשכות ההוצאה לפועל ו/או רשמי ההוצאה לפועל מנגנון אשר מקטין את הסיכוי כי יינקטו הליכים כנגד צדדים שאינם חייבים מצד אחד ומצד שני נותן לחייבים במה לעמוד על זכויותיהם. חוק ההוצל”פ יצר מערכת רבת עוצמה אשר מסוגלת ליצר סנקציות רציניות כנגד חייבים אלא שהפעלת המערכת מותנית בכך שהמפעיל פועל בנחישות ו/או התמדה ו/או יצירתיות ו/או יודע את הוראות החוק, הכול במטרה להגיע לתוצאה של גבייה.

בתחום הגבייה נהוג לעשות שימוש בביטויים גבייה מנהלית וגבייה משפטית. בביטוי גבייה משפטית הכוונה להליכי הגבייה המבוצעים מכוח חוק ההוצל”פ. בביטוי גבייה מנהלית הכוונה להליכי הגבייה המבוצעים מכוח פקודת העיריות ופקודת המסים.

למשרדנו ניסיון רב בשנים בניהול הליכי אכיפת הגבייה עבור מוסדות, עסקים ופרטיים תוך שימוש בכלים אותם מעמידים הן פקודת המסים, הן חוק ההוצל”פ, תוך שימוש בגורמי עזר כגון חוקרים, מאתרים, מוסרים וקבלני ביצוע.