הוגש כתב אישום כנגד נאשם מבלי שהמאשימה קיימה הוראת סעיף 60א לחסד”פ – לא שלחה לנאשם מכתב יידוע (על כך שחומר חקירה הנוגע לעבירת פשע הועבר לרשות התביעה) ולא קיימה הליך שימוע בעניינו.
האם התנהלות זו של המאשימה יכולה להביא להחלטה של בית המשפט למחיקת כתב האישום?
התשובה לכך חיובית. במידה וב”כ הנאשם יגיש בקשה לכך, על בסיס סעיף 149 לחסד”פ.
יודגש, בהמ”ש עשוי להורות על “ריפוי הפגם” בדרך של דחיית הדיון בתיק ומתן הזדמנות לקיום שימוע. אלא שהליך שימוע צריך להתנהל בנפש חפצה. לכן גילוי של נציגי המאשימה כי אין בכוונתם לבחון את חומר החקירה עשוי לחזק את החלטת בהמ”ש בדבר ביטול כתב אישום.
חשוב לציין כי מחיקת כתב האישום אינה מהווה סוף פסוק. המאשימה יכולה להתחיל ההליך מחדש, לקיים הליך שימוע ולקבל החלטה על הגשת כתב אישום חדש נגד הנאשם.
לסיום אזכיר שני מצבים:
- במידה והמאשימה חוזרת בה מכתב האישום, לאחר שהנאשם נתן את תשובתו לאישום אזי על בית המשפט לזכות את הנאשם מאותו אישום (סעיף 94 לחסד”פ).
- במידה ולאחר מתן תשובה לאישום הסכימו הצדדים בדבר ביטול כתב האישום, ולהסכמה זו ניתן תוקף על ידי בהמ”ש, אזי הגשת כתב האישום מחדש כנגד הנאשם טעונה אישור היועץ המשפטי לממשלה ומטעמים שיירשמו.